תומר הציב לי תנאים ברורים לחזרה, ידעתי שזה לא הולך להיות קל אבל לקחתי את האתגר. הפעם, באתי בגישה קצת שונה, עשיתי דברים כי אני רוצה ולא כי אני חייב. אפילו באתי חמש פעמים בשבוע לגשר בכדי לגשר על כל הפערים שצברתי.
בגשר, הרגשתי אהוב ומקובל, הרגשתי שאני נבנה מחדש ורק ממשיך לצמוח. החברים שלי והצוות תמיד חיזקו ותמכו בי ובזכותם עברתי כל אתגר ומבחן שהציבו בפניי.

 

סיימתי את כיתה יב’ בממוצע 90 והתקבלתי לפרויקט עתודה טכנולוגית.

במקביל, ירדן המשיך בחניכה גם בתקופת הגשר, הרבה ספורט, אופניים, ריצות ארוכות וגם במכון כושר שתומר סידר לי. בגיל 18 אפילו סיימתי חצי מרתון.

 

למרות התמונה המושלמת כשהייתי בן 16 ההורים שלי שוב נפלו קורבן לסם. אמא שלי נכנסה להריון ושוב נולדה לי אחות שבמזל נשארה בחיים וגם היא נמסרה לאימוץ. ההורים שלי לקחו את זה קשה ושוב נפלו חזק לסם, אלכוהול, לפשע ודיכאון. זכורה לי סיטואציה שאני שומע צעקות בלילה ובבוקר קם למראה שברי זכוכיות על הרצפה ונטיפי דם לאחר שאבא שלי חתך את עצמו וברח.
בגיל 18, אבי נכנס לכלא. אמא שלי השתגעה וניסתה לשים קץ לחייה. מצאתי אותה מעולפת עם חפיסת כדורים ריקה בידיה, נלחצתי אבל מהר לקחתי אוויר והזמנתי אמבולנס.

 

כשסיימתי יב’ וכל זה קרה הרגשתי שאני חייב לברוח הכי רחוק שאפשר. התחלתי את לימודי העתודה במכללת “אדיר במרום שב”חיספין” ברמת הגולן. הלימודים היו קשים ומפרכים אבל בזכות הגשר שהקנה לי הרגלי למידה, יכולות וכלים הצלחתי לסיים ולקבל תעודה עם ציונים שאף הנדסאי לא היה מתבייש בהם.

 

סיימתי את לימודיי והתגייסתי כהנדסאי לפני כחודש וחצי והיום בבוקר סיימתי את הטירונות.
בקרוב אתחיל קורס מקצועי בצה”ל ושירות סדיר – החלום שלי לצאת לקצונה ולהתקדם.

 

אנשים ששומעים את הסיפור שלי תמיד שואלים אותי איך ?

אני מודה שלא היה קל.

אבל, לדעתי צריך להוציא כל תחושה של רחמים עצמיים ולדחוף קדימה. אני לא שונא את הוריי ששימשו לי כמראה הפוכה ושאבתי השראה ממקומות ואנשים טובים יותר. כמו דודיי, ירדן החונך, ובעיקר מכל אותם אנשים מהגשר שנתנו לי חום ואהבה.

אני רוצה להודות לכל אלה וכמובן לכם האורחים היקרים על ההקשבה.

סיפור ההצלחה של ח'

קוראים לי ח’ ובעוד חודש אהיה בן 20. הסיפור שלי מתחיל הרבה לפני, דווקא ביום שנולדתי. חיי היו מלאים ב”הרפתקאות” אם אפשר להגדיר זאת כך, קצת שונים מכל ילד אחר.
נולדתי להורים מכורים לסמים כבדים, היו לכך השלכות מהשנייה שנולדתי ועד היום.

 

אמא סיפרה לי שאני בעצמי נולדתי מכור, ויש לי מזל שיצאתי בריא ושלם. אחריי נולדו התאומים אודל ויוסף ולאחר מכן יעל אחותי הקטנה. להורים שלי לא הייתה אפשרות לפרנס אותנו. זה הגיע למצב שלא היה לנו מה לאכול כי רוב הכסף הלך על סמים.
בגיל 5 המידע הזה הגיע לגורמי הרווחה שהחליטו להוציא צווי אימוץ לי ולכל אחיי ולמעשה להתנתק מהמשפחה הישנה עד גיל 18.
שוב הכה בי המזל והצו שלי בוטל. זאת בזכות סבא וסבתא שלי ז”ל שהיו מספיק נדיבים למרות שהיו חולים מאוד בכדי לגדל אותי. לצערי שאר אחיי נשלחו לאימוץ ועד שכולם לא יגיעו לגיל 18 לא אוכל ליצור עימם קשר.

 

במהלך ביה”ס יסודי, סבא וסבתא נפטרו ונשארתי לגדול בביתם עם דודים שלי שהיו בשנות ה-20 לחייהם והתנדבו גם הם לגדל אותי. גם זה לא היה קל בכלל בשבילי בשל הגעגועים להוריי והתחושה התמידית כי הני נטל לאחרים.
בגיל 13 חלה תפנית בעלילה, הוריי החליטו שנמאס להם מהסמים והחליטו להיגמל ולהתחיל בחיים חדשים. כמובן שקפצתי על ההזדמנות ועברתי לגור איתם. זו הייתה הרגשה נפלאה והכל היה טוב ויפה. אבל, באיזשהו מקום הלכתי לאיבוד. לעומת החינוך הנוקשה אצל דודיי, אצל הוריי זכיתי ליד חופשית. זה בא לידי ביטוי בכך שהשמנתי, התדרדרתי חברתית ואת הלימודים הזנחתי לגמרי.

 

בכיתה ט’ כבר הייתי בדרך לנשירה, אך בדיוק גשר פנו אליי והציעו לי להצטרף. היו לי הרבה חששות אבל מהלחץ פשוט הסכמתי. כשהייתי בגשר, הציונים שלי עלו עד מהרה. אבל הרגשתי שכל זה כבד עליי, פרשתי וציוניי שוב ירדו וזה ממש תסכל אותי עד כדי כך ששוב חשבתי על נשירה.

 

אז, פגשתי אדם מיוחד במינו, חונך אישי שהוצמד אליי ע”י רשויות הרווחה שניסה לעודד אותי ולפקח עליי. בתחילה, לא אהבתי את הרעיון אבל ירדן כנראה ידע בדיוק איך לתקשר איתי. הוא שכנע אותי להישאר בביה”ס ואפילו להתחיל באימוני ספורט. התחלתי להרגיש טוב עם עצמי אבל למרות המאמצים סיימתי את כיתה י’ עם נכשלים בלבד והרגשתי אבוד.

 

ירדן הציע לי לנסות ליצור קשר עם תומר, מנכ”ל העמותה כדי לנסות לחזור לגשר. הרגשתי שזו כנראה האפשרות האחרונה להינצל ואם לא אתחיל להתעורר – אפספס את הרכבת שלי.

@ כל הזכויות שמורות לעמותה "גשר אל הנוער"       

  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • c-facebook

התוכן נכתב בלשון זכר לשם רצף הקריאה בלבד, הפניה היא לנשים וגברים כאחד ואין בכוונתנו להפלות או לפגוע.