דבר המייסד והמנכ”ל הראשון ליאור כהן

“בצעד הראשון שהאדם עושה בעולם תלויים כל שאר צעדיו” (וולטיר)

בשנת 2000 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עגומים על מצב החינוך בכלל ועל אחוזי הנשירה של בני נוער בפרט. באותה התקופה התחלתי לתכנן תכנית להקמת פרויקט חינוכי בעל מאפיינים ומודל ייחודי לאיתור, השקעה וחינוך בני נוער בסיכון. יוזמה, שלימים תהפוך מפרויקט קטן עם חזון גדול – לעמותת “גשר אל הנוער”. היה זה צעד ראשון והתשתית לצעדים הבאים שיבואו.
היכרות מקדימה עם ורדה הלפרין, פילנתרופית ואישה רבת פעלים, הולידה את החלום והחזון המשותף: איתור בני נוער בסיכון והמועמדים לנשירה, מתן תמיכה לימודית ורגשית להצלחה בבגרויות, הכנה וליווי לגיוסם לצה”ל והענקת כלים לשילובם בכל מעגלי החיים (משפחה: זוגיות והורות, עבודה וקריירה, חברה וקהילה). התחלנו בצעד קטן: מספר פעמים בשבוע הגעתי לביה”ס עירוני ה’ ובכיתת לימוד שהוקצתה לטובת הפרויקט התחלתי לעבוד עם שלושה בני נוער שאותרו מבעוד מועד.
עד מהרה, התברר שהפערים והצרכים כל כך גדולים וכי שאין סיכוי להדביקם באמצעות שש שעות שבועיות. אז, נפלה ההחלטה להעתיק את הפעילות לחדר קטן בביתה של ורדה – אני ישבתי עם הנערים עד שעות הערב המאוחרות, וורדה שקדה על ארוחה חמה ומזינה וטיפלה בשאר העניינים הלוגיסטיים.
הצלחת הפרויקט בשנתו הראשונה (2000) עם שלושה בני נוער בלבד אפשרה את הרחבתו בשנה השנייה לשבעה בני נוער. עם פתיחת השנה השלישית, כאשר מספר בני הנוער עלה לכעשרים, העניקה חברת HMS – הלפרין יועצים את חסותה לפרויקט ותרמה מבנה ייעודי לצרכי הפרויקט. במקביל לשנת הפעילות השלישית החלטנו לעלות מדרגה ולמסד את הפרויקט בשנת 2003 כעמותה רשומה, עמותת “גשר אל הנוער”. עם השנים בנינו ומיסדנו את התשתית החינוכית אסטרטגית ואת המנגנונים שנדרשו לפעילות גומלין עם בתי הספר, משפחות בני הנוער, גורמי הרווחה, מתנדבים, תורמים ועוד – תוך דבקות במטרות העמותה ובחזונה למול צרכי בני הנוער. באוגוסט 2009, ולאחר 10 שנות פעילות החלטתי לקחת צעד הצידה ופרשתי מניהול פעיל של העמותה ביודעי שהפרויקט נמצא “על הרגליים” – ואני גאה לראות כיצד הפרויקט ממשיך – צועד ומטפס במעלה ההר בזכות הצוות הנפלא שעומד מאחוריו.

ליאור כהן, מייסד ומנכ”ל ראשון של העמותה

מייסדי העמותה

עמותת גשר אל הנוער נוסדה בשנת 2000 על ידי הגב’ ורדה ודוקטור דב הלפרין.
הצורך הבסיסי שלשמו הוקמה העמותה הוא הענקת הזדמנות לבני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אשר אינם יכולים להרשות לעצמם להיעזר בשירותי חינוך פרטיים ולא מקבלים תמיכה מספקת מהמשפחה.
הקמת העמותה, הפעלתה ומימונה במהלך השנים בוצע באופן מלא ע”י חברת HMS ומשפחת הלפרין.
משנת 2007 הצטרפה הבורסה לניירות ערך בתל אביב כשותפה פעילה הן במימון והן בסיוע התנדבותי פעיל של עובדיה.

דבר המייסדת הגב’ ורדה הלפרין

בשכונות דרום תל אביב ויפו ישנם אלפים רבים של בני נוער ללא תמיכה משפחתית, כלכלית וחברתית. תוכנית האינטגרציה שמשלבת תלמידים מהשכונות הדרומיות בבתי הספר בצפון העיר יצרה מציאות לא פשוטה. מחד גיסא, תלמידים אלו “מסומנים” כבעלי יכולת ומוטיבציה להצלחה בלימודים, ומקבלים שוויון הזדמנויות. מאידך גיסא, בני הנוער נאלצים ללמוד בחברת נערים מבתים שיש בהם כל טוב, שהוריהם מסוגלים לספק להם את כל הדרוש להצלחה.
נוכחתי לראות כי רבים מבני הנוער מקבלים הלם ראשוני שהופך לאט לאט לתסכול הולך וגובר. היעדר התמיכה הופך אותם ל”נושרים סמויים”, שנמצאים בבתי הספר בגופם אך לא ברוחם, ועומדים רגע לפני נשירה ממסגרות חינוך הפורמליות.
כל אלו הביאו אותי לחשוב לא מעט על גורל תלמידים אלו, ובשל כך החלטתי לפני כעשור להקים את עמותת ‘גשר אל הנוער’. העמותה מספקת בתים תומכים וחמים המציעים מעטפת ייעודית שמספקת מענה ופיתרון לנערים הללו. ב’גשר אל הנוער’ אנו מעניקים ארוחה חמה, נעלי בית, שיעורי עזר, טיולים, בגדים, סיוע רגשי, ערכי מסורת, חינוך לאהבת הארץ, עידוד להתגייסות לצה”ל, העשרה, יחס אישי והמון המון אהבה.
בנוסף, אנו מסייעים למשפחות הנערים ונמצאים בקשר שוטף עם גורמים נוספים בבית הספר ובעירייה, וכל זאת על מנת ליצור סביבה רגועה ותומכת. ההצלחה לא מאחרת להגיע, ואותם נערים ונערות צעירים מצליחים לסיים 12 שנות לימוד, לעתים אף בהצטיינות, כשהם מצויידים בתעודת בגרות מלאה ועומדים להתגייס לצה”ל. למעשה, אחת מהמטרות הנעלות של העמותה היא שבנוסף להצלחתם האישית, בני הנוער יתרמו חזרה למדינה, יתגייסו לצבא ובעתיד אף יחזרו להתנדב בעמותה ולסייע לדורות הבאים של חניכי הפרויקט, תרומה צנועה בעקבות כל מה שרכשו ב’גשר אל הנוער.

ורדה הלפרין, מייסדת ויו”ר העמותה

@ כל הזכויות שמורות לעמותה "גשר אל הנוער"       

  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • c-facebook

התוכן נכתב בלשון זכר לשם רצף הקריאה בלבד, הפניה היא לנשים וגברים כאחד ואין בכוונתנו להפלות או לפגוע.