"גשר אל הנוער" קולטת מדי שנה בין שתיים לשלוש בנות בשירות לאומי, המהוות חלק אינטגרלי   מהמערך הקבוע של העמותה. בנות השירות הלאומי מגיעות מטעם "האגודה להתנדבות" בתום הליך קפדני של סינון וקבלה. הסיוע שהן מעניקות לעמותה נפרש על פני תחומים רבים ומגוונים, ביניהם תגבור לימודי של בני הנוער, חונכות אישית, העברת כינוסים ופעילויות חברתיות וסיוע אדמיניסטרטיבי.  גם לאחר סיום שירותן הרשמי, בנות השירות מצטרפות בדרך כלל למשפחת "גשר אל הנוער" וממשיכות להתנדב.

דבר בנות השירות – 2010 – קרן אור ובת אל

בס"ד

אומרים שאם אין תחרות – אז גם אין מנצחים.

ב'גשר' נוכחנו לראות כי אפשר לנצח, גם אם בסוף המסלול לא מחכה מדליה של זהב.

ב"ה אנחנו משרתות השנה ב"גשר אל הנוער" – עמותה מדהימה שזכינו להכיר ובעיקר לפעול בה.

בימי א'-ה' אנחנו מגיעות לכאן בשעה 13:00, במטרה להשתדל לעזור לחבר'ה כאן לנצח.

זו העמותה היחידה בה בנות השירות יכולות להיות אחיות של הנוער – אבל צריכות להיות גם אמהות, שוטרות ומורות במשרה מלאה.

זו העמותה היחידה בה בנות השירות סיימו כרגע ללמוד בתיכון – אבל חוזרות אל אנטיגונה, דוד המלך ומשוואות ריבועיות – מבחירה.

זו העמותה היחידה בה בנות השירות מתעסקות גם באדמיניסטרציה ולוגיסטיקה – אבל למדו את המילים האלה רק השנה.

זו העמותה היחידה בה בנות השירות אוכלות קורנפלקס (שהיה במבצע) בבוקר ובערב – אבל מקבלות בצהריים ארוחה של בית מלון.

למעשה, אם נצטרך להגדיר את מה שאנחנו עושות כאן, זה כנראה ייראה כך: 
בניית לוח תרבות, קשר אישי, סיוע לימודי, השתתפות בישיבות הנהלה, קשר עם בתי הספר, ארגון ואזכור כנסים וימי הולדת, חונכויות בימי שישי (אחת לשבועיים). אלה מילים מאוד יפות ואמיתיות - אבל בסה"כ, אנחנו כאן כדי לעזור להם לנצח.

כי זה לא משנה איפה החיים מיקמו אותך, אלא הכיוון אליו אתה שואף.

"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו..." (ר' שלמה קרליבך)

ב'גשר' זכינו להכיר ילדים מדהימים וצוות מבוגר שלא מפסיק להאמין.

דבר בנות השירות – 2009 – מירב ורחלי

בס"ד

כשהגענו לראשונה לפרויקט "גשר אל הנוער", לא תיארנו לעצמנו עד כמה עמותה אחת יכולה להשפיע על חייהם של מספר רב של בני נוער באופן משמעותי כל כך.

בני הנוער של העמותה הגיעו לפרויקט כשמצבם הלימודי ירוד, והם זקוקים לעזרה במגוון תחומים. מטרתנו כחלק מהצוות הייתה לחזק אותם במקצועות החלשים, להכינם לבגרויות, לשמש אוזן קשבת וכתף תומכת בכל עת.

הילדים שמחו לראות שאכפת לנו מחייהם, ואנחנו נהנינו לשמש כאחיות גדולות וכאמהות קטנות. שמחנו להעניק להם מהידע שלנו ולראות שהם מעריכים זאת מכל הלב ומוקירים אותנו על שליחותינו.

עבורנו, בנות השירות, רחלי ומירב – שנת התשס"ט הייתה חוויתית מאוד, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מעשית. למדנו כיצד ניתן להשפיע על בני נוער לטובה, לתת עצות מועילות ובכך לשפר את הרגשתם. בנוסף קיבלנו המון אהבה בחזרה גם מן החניכים המקסימים וגם מן הצוות התומך והעוזר.

אנו מאחלות המון הצלחה לכל החניכים שהיו ושיהיו בפרויקט המוצלח, ומי ייתן ויגיעו לגדולות.

דבר בנות השירות – 2008 – טל וענבל

בס"ד

השירות המיוחד ב"גשר אל הנוער" כבר הסתיים, אבל אין ספק שהמקום והחוויות ממנו ממשיכים ללוות אותנו גם היום, ולא מפסיקים להיות רלוונטיים.

הפרויקט הוכיח לנו שהמילים "בית חם" הן יותר מסתם הגדרה. הצוות המקסים נותן אווירה ביתית אמיתית, החל מארון נעלי הבית (שמסיבה לא מובנת הילדים לא תמיד מתלהבים מהן....) ועד האכפתיות והמסירות כלפי כל אחד ואחת.

ולגבי הנערים?

מדובר בנערים ונערות מ-ד-ה-י-מ-י-ם וכובשים, כל אחד בדרך שלו. כשעוברים איתם תהליך נדהמים לגלות איזה רגישות, אינטליגנציה וכוחות נפש עצומים (!) יש בכל אחד ואחת (למרות שלפעמים תומר, מנהל הפרויקט, טוען ובצדק, שהם "מוציאים לו שערות לבנות"....). יש לילדים האלה יכולות פנימיות אדירות והקסם של הפרויקט (ושל ורדה, תומר ושאר הצוות) הוא שהם עוזרים להם לבטא אותו החוצה.

"גשר אל הנוער" הוא מקום שנותן תחושת שייכות חזקה, ולא רק לנערים... זאת זכות להיות חלק ממנו, אנו יכולות להעיד שקיבלנו לא פחות ממה שנתנו.

הגישה של הפרויקט היא להתייחס לכל נער ונערה כעולם ומלואו. יפה לראות כי כשנקשרים אליהם ונחשפים לעולם שלהם - מבינים עד כמה כל אחד הוא באמת עולם ומלואו...